יום אישה שמח, או שלא כל כך.
הבוקר מתפרסם דו״ח ״נשים בהייטק 2022 - תמונת מצב״. זה פרויקט סופר משמעותי מבחינתי שיוצא לאור אחרי עבודה ארוכה עם רשות החדשנות. כשמו, הדו״ח מסתכל איך נראית הדרך שמובילה נשים להייטק - דרך התיכונים, השירות הצבאי והאוניברסיטאות - ומה קורה לאחר מכן כשהן מגיעות לעבוד בתעשייה. שמנו דגש מיוחד על מה שקורה בתחום הסטארטאפים ובקרנות ההון סיכון שמקבלות את החלטות ההשקעה ומזרימות את הדלק החשוב (כסף) לתעשייה.
המצב עגום.
אין מילה אחרת.
בכל כך הרבה נקודות בתהליך העבודה על הדו״ח הזה, שהוא עבודת ניתוח מעמיקה וראשונה מסוגה על ההייטק הישראלי בהיבט המגדרי, עצרתי והתמלאתי בייאוש. איך נסגור אי פעם את הפערים ונגיע לשיוויון אם המצב כל גרוע כרגע וההתקדמות (במקומות שבהם יש שיפור) כזו איטית?
אבל אל תדאגו. אין לנו את הפריבילגיה להתייאש ואני לא עוצרת. להפך.
אחת המטרות המרכזיות של הדו״ח היא להעמיד ראי מול התעשייה והגורמים שמעורבים בהכשרות אליה - ולהסתכל למספרים בעיניים. השינוי מתחיל במודעות והכרה בבעיה. כל אחד מהגורמים המעורבים יכול להתכנס היום ולעשות בדק בית ולהבין איפה מתחילים לעשות שינוי. ויש הרבה מה לשנות. השינוי מתחיל בשלב מוקדם ומתחיל בכל בית שגדלים בו ילדות וילדים. אז גם כדודים, הורים, ובכלל סביבה, כולנו שותפים ואחראים לשינוי.
ברמה האישית, מבחינתי הדו״ח הזה הוא הישג משמעותי מאוד. תפיסת העולם שאני מקדמת בשלוש השנים האחרונות באמצעות ״אישה בהייטק״ מקבלת חשיפה והכרה ברמה הלאומית, ואני מקווה שמפה מעגלי ההשפעה ילכו ויתרחבו. אישה בהייטק עומדת על שתי רגליים מרכזיות: באחת אני פועלת ליצירת תשתית ידע מקצועית שתאפשר להבין מה ואיך ניתן לעשות, והרגל השנייה מנגישה את הידע הזה לגורמים רלבנטיים בתחום (עם דגש על דרג הניהול והגיוס מתוך הבנה להשפעה הרחבה שיש להם על פני התעשייה). הדו״ח הזה הוא התממשות החזון של אישה בהייטק, ואני מקווה שהוא יהיה שימושי ולעזר לכמה שיותר אנשים.
אני מזמינה את כולכן וכולכם לקרוא את הדו״ח, בוודאי אם אתם חלק מזירת ההייטק הישראלית. אבל בעיני זה רלבנטי גם למי שלא חלק ממנה ורוצה להבין איך היא עובדת, ולמה אנחנו לא רואים יותר נשים מגיעות אליה. הדו״ח עמוס באינפוגרפיקות, ככה שתוכלו לקבל את עיקרי המידע, גם בלי לקרוא את מה שכתבנו (אבל גם זה מומלץ, והוא מנגיש את המידע בגובה העיניים).
בהמשך, כשקצת ירגע פסטיבל שבוע יום האישה, אכתוב קצת יותר בהעמקה על הממצאים בדוח.
בינתיים, כמה נתונים בולטים מתוכו:
> מחצית מהתלמידים ל-5 יחידות מתמטיקה הן נשים - אבל רק 35.5% מהתלמידים ל-5 יחידות מדעי המחשב
> בשירות ביחידות הטכנולוגיות נפער פער משמעותי: 23% מהמשרתים בתפקידי פיתוח הם נשים. 13% בלבד (!) ממשרתי החובה בתפקידי סייבר.
> לכן, לא מפתיע שכשמסתכלים על סטארטאפים בתחום הסייבר, רק 3% מהמנכ״לים הן מנכ״ליות.
> למעשה, היום שיעור הנשים המשרתות בתפקידי ליבה טכנולוגיים בצבא (23%) גרוע מאשר בתעשיית ההייטק (28%).
> באוניברסיטאות דווקא חל שיפור וכמות הסטודנטיות למקצועות ההייטק (בהגדרה הרחבה שלהם) גדלה ב-64% תוך עשור. הבעיה היא שגם כמות הסטודנטים הגברים גדלה בזמן הזה, ולכן חלקן היחסי של הסטודנטיות מקרב כלל הסטודנטים על מ-24.5% בשנת הלימודים 2010/11, ל-30.7% ב-2019/20. בקצב הזה - לא נסגור את הפער בקרוב.
> גם בסגל האוניברסיטאות והמכללות יש מקום לשיפור משמעותי: נשים מהוות רק 20.4% מהסגל הבכיר בפקולטות למדעי המחשב באקדמיה ו-21.9% בתחומי ההנדסות והאדריכלות. איפה המודלים לחיקוי לסטודנטיות הצעירות? במקצועות כמו חינוך השיעור הוא 64.1% מחברי הסגל הבכיר ו-61.3% במקצועות עזר רפואיים.
> כאשר מסתכלים על כמות הנשים שעובדות בהייטק - חלקן היחסי לא השתנה כבר שלושה עשורים (או בגדול מאז שעוקבים אחרי הנתונים הללו) והוא תקוע על שליש. בשנה האחרונה, חלקן היחסי של נשים אפילו ירד מעט.
> באופן כללי, ב-2021, שנת הקורונה השנייה, הייתה נהירה גדולה להייטק (בהשוואה לצמיחה הכללית בשוק העבודה) - אבל קצב ההצטרפות של גברים להייטק היה גבוה פי 1.5 מזה של נשים. כמות הגברים ההייטקיסטים צמחה ב-9%, לעומת צמיחה של 6% בכמות הנשים.
> שיעור הנשים בתפקידי פיתוח נמוך יותר וגם הוא מדשדש כבר עשור בטווח של 26%-28% בשנים 2012 ועד 2019 (השנה האחרונה בנוגע אליה יש נתונים זמינים).
> אחת הבדיקות החשובות שערכנו לרגל פירסום הדו״ח הוא של מצב הנשים בהנהלות הבכירות של מדגם חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות (שכלל חברות שמעסיקות מעל לאלף עובדים וחברות שהנפיקו בשנתיים האחרונות) - זאת על מנת לבדוק את המצב בחברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות. כבר אמרתי שהמצב עגום? 22.6% מתוך 575 חברי ההנהלות הבכירות של החברות האלה הן נשים.
> כשמסתכלים על התפקידים שממלאות חברות ההנהלות רואים שהתפקיד הנפוץ ביותר (28.5% מהמנהלות) הוא ניהול משאבי אנוש. התפקידים הפופולריים הבאים למנהלות היו ייעוץ משפטי וכספים. אף מנהלת במדגם לא ממלאת תפקיד של סמנכ״לית טכנולוגיות (CTO) למשל. זה הזמן לכל חברה להסתכל על השדירה הניהולית שלה ודחוף להתחיל לרענן ולגוון.
> ועכשיו אנחנו מגיעים לעולם הסטארטאפים, היזמות וההון סיכון ששמנו במרכז הדו״ח והמצב בהם רע מאוד.
> מתוך 8,668 סטארטאפים שהוקמו בין השנים 2010 ל-2021 - שיעור הנשים שהקימו סטארטאפים וניהלו אותם הוא 9.4%, המייצגים 819 מנכ״ליות.
> שיעור המנכ״ליות שמקימות סטארטאפים חדשים בכל שנה עלה באיטיות מ-5.3% מהמנכ״לים ב-2012 ל-12.1% בשנת 2020 (הנתונים לגבי 2021 עדיין חלקיים ומוקדם לומר). זה נמוך, נמוך מדי.
> התחומים הבולטים בהם נשים מנהלות סטארטאפים הם תוכן ומדיה (27.6% מהסטארטאפים שהקימו נשים), מדעי החיים (21.7%) ותוכנה ארגונית ותשתית (17.7%).
> התחומים בהם תת הייצוג של מנכ״ליות בולט ביותר הם סייבר (3% מהמנכ״לים בתחום הן מנכ״ליות), תחבורה חכמה (4.8%) ותעשייה 4.0 (5.2%).
> כשמסתכלים על כמות הכסף שזורמת לסטארטאפים של נשים, מדובר ב-4% מההון שהושקע בסטארטאפים בישראל בשנים 2018-2021!
> מתוך 3,636 סבבי השקעה בסטארטאפים ישראלים בשנים 2021-2018 שמגדר מנכ״ל.ית החברה שלהם ידוע - רק 281 סבבי השקעה, שהם 7.7% מסבבי ההשקעה, היו בסטארטאפים בהובלת מנכ״לית.
> גודל גיוס ההון החציוני של סטארטאפים בהובלת מנכ״לים גדול יותר מפי 2.5 מזה של מנכ״ליות: 3.06 מיליון דולר למנכ״לים, לעומת 1.7 מיליון דולר למנכ״ליות.
> אחת הסיבות לפער היא שרוב סבבי ההשקעה בסטארטאפים בראשם מנכ״ליות הם בשלבים מוקדמים. 80% מסבבי ההשקעה בסטארטאפים בהובלת מנכ״ליות הם בגודל של 10 מיליון דולר ומטה (לעומת 66% מהעסקאות בסטארטאפים בהובלת מנכ״לים).
> בהשוואה בינלאומית, אנחנו רואים שישראל מפגרת מאחור אחרי האבים אחרים של חדשנות שאנחנו אוהבים להשוות את עצמנו אליהם גם מבחינת שיעור היזמות בישראל וגם הכסף שהן מצליחות לגייס לסטארטאפים. אנחנו מפגרים אחרי ניו יורק ,דבלין, ברצלונה, לונדון, עמק הסיליקון, בוסטון וברלין. יש לנו בהחלט מה ללמוד מהגויים.
> ועכשיו, הגענו לקרנות ההון סיכון שיש להן ולשותפים בהם תפקיד משמעותי גם בקבלת החלטות השקעה שקובעות במידה רבה איזה סטארטאפים יחיו ואיזה לא. גם אחרי ההשקעה, למשקיעים בקרנות ההון סיכון יש השפעות באמצעות הדירקטוריונים של הסטארטאפים בהם השקיעו. מחקרים קודמים הראו שמשקיעות הון סיכון נוטות להשקיע פי שתיים יותר בנשים יזמות בשלבים מוקדמים בהשוואה למשקיעי הון סיכון.
> בבדיקה שערכנו לרגל פרסום הדו״ח מצאנו שב-56.9% מקרנות ההון סיכון הגדולות והפעילות בישראל בשנים האחרונות אין אף שותפה. אני אחזור על זה: ב-57% מהקרנות לא מונתה אף שותפה. ב-31% מהקרנות יש שותפה אחת בלבד.
> בסך הכל, מבין כלל השותפים בקרנות שנבדקו, 16.5% בלבד מהשותפים הן נשים. חשוב לציין שמדובר בשותפות המכהנות בכלל סוגי השותפויות בקרן, ולא רק שותפות משקיעות (כלומר המספר כולל שותפות שאחראיות על ניהול משאבי אנוש, ייעוץ משפטי וכו׳).
אז כמו שאמרתי בפתח דברי - יום אישה שמח, או שלא כל כך.
בשבוע האחרון שמעתי לא מעט א.נשים שתהו למה אין יום גבר ושהגיע הזמן לבטל את יום האישה.
לצערי, כשתמונת המצב כל כך רחוקה משיוויון - אי אפשר להפסיק לעסוק בנושאים הללו.
אבל אתם צודקים, צריך לעשות את זה יום יום. לא רק ביום האישה.
אני ממליצה לקרוא את הדוח במלואו.
תודה לשותפים ברשות החדשנות על האמון ועל ההזדמנות להוציא לאור מידע חשוב כל כך
פשוט בא לי לבכות! המצב נוראי ואין שום סיבה בעולם שהוא יהיה כזה!
הדוח מפורט, נגיש מעניין עמוס בנתונים רלוונטים וחשובים ונהנתי (בצער) לקרוא אותו. הוא בהחלט מעמיד מראה מול הפנים לתעשייה ואני רק יכולה לקוות שהוא אכן יעשה שינוי. עלי הוא הוא השפיע מאוד! אני לא מתכוונת לשבת בשקט בצד כשקורה דבר כזה בתעשייה שאני חלק ממנה כבר 20 שנה!
תודה רבה על העשייה המבורכת שלך!