מזמן ידוע שהשירות הצבאי ביחידות טכנולוגיות הוא מקפצה משמעותית של המשרתים בהן להייטק הישראלי, לא סתם הורים לצעירים מעודדים אותם להגיע ל-8200 ואחיותיה. זכיתם לשרת ביחידה כזו? הרווחתם הכשרה מעולה, ניסיון hands on שהוא מבוקש על ידי מעסיקים, ונטוורק מקצועי שיפתח לכם דלתות בסטארטאפים מבטיחים בתחום הסייבר (ובכלל) או בחברות הייטק שהקולגות שלכם ליחידה עובדים בהן. זו תופעה ייחודית של באקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי שלא תמצאו בהאבים אחרים של חדשנות בעולם (שהתברכו בזה שאין אצלם צורך בשירות חובה).

הבעיה היא מה קורה עם מי שלא מגיעים לשרת ביחידות האלה או שהדלתות שלהן סגורות בפניהם ממגוון סיבות, ואיך הפערים גדלים כשהאפשרות הזו סגורה. רוצים לראות דוגמה? שיעור הנשים בשירות חובה המשרתות בתפקידי סייבר עמד ב-2019 על כ-13% בלבד. האם זה מפתיע שבבדיקה שערכנו בדו״ח ״נשים בהייטק 2022 - תמונת מצב״ (של רשות החדשנות ואישה בהייטק) מצאנו שרק 3% מהסטארטאפים שהוקמו בתחום הסייבר בתקופה של כמעט עשור נוסדו על ידי מנכ״ליות נשים? הסייבר הוא אחת הדוגמאות המובהקות לקו המקשר בין היחידות הטכנולוגיות לאקוסיסטם החדשנות והיזמות הטכנולוגית בישראל. למעשה, אחד הדברים המטרידים שהראינו בדו״ח הוא שכיום מצב הנשים בתפקידים טכנולוגים בצה״ל גרוע מהמצב שאנחנו רואים בשלבים הקודמים בדרך - שיעור התלמידות הלומדות לבגרות 5 יחידות במדעי המחשב, או אלה שבהמשך הדרך - בלימודים לתארי הייטק באקדמיה או שיעור המשרתות בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק.

הגיליון האחרון של כתב העת ״מודיעין הלכה למעשה״ הוקדש לדיון במודיעין ומגדר. תוכלו לקרוא בו מאמרים חשובים ומאירי עיניים שמגיעים מהשטח ועוסקים בסוגיות חשובות כמו הטיות לא מודעות שמשפיעות על קידום נשים, לקחים מתוכניות ופעולות שנועדו לשפר את השיוויון המגדרי במרכזים של חיל המודיעין, וגם מאמר שלי שעוסק בקו המחבר בין ארגוני המודיעין לתעשיית ההייטק. מצד אחד, השירות ביחידות הטכנולוגיות בחיל המודיעין משפיע על תעשיית ההייטק והגיוון המגדרי בה, אבל כמו שלמדתי בשנים האחרונות במסגרת תהליכים שליוויתי באישה בהייטק, הגופים הטכנולוגיים בארגוני המודיעין סובלים מבעיות וקשיים בתחום השיוויון המגדרי שמשותפים להם ולתעשייה ויש להם בהחלט מה ללמוד על פרקטיקות של קידום נשים לתפקידי ניהול, הרחבת פוטנציאל הגיוס של כוח אדם (כן, גם שם יש מחסור בכוח אדם טכנולוגי מוכשר ומנוסה), ומענה לצרכים של אמהות בתפקידים טכנולוגיים.

ריאיינתי למאמר את נדב צפריר, שהיה מפקד 8200 ומכיר את הנושא היטב - מתוך צה״ל ומתוך ההייטק כשותף מנהל בקבוצת Team8 בשנים האחרונות. גם נדב מסכים שבסופו של דבר מדובר בפספוס של הכלכלה הישראלית.

מוזמנים ומוזמנות לקרוא את המאמר ״מ-8200 להייטק: כיצד אפשר לצמצם את הפער המגדרי המשפיע על תעשיית החדשנות הישראלית?״, ואני ממליצה בחום לעיין במאמרים חשובים נוספים שפורסמו במסגרת כתב העת שערכו דודי סימן טוב, יוסי קופרוסר ושרית שפירא.

ניתן גם להוריד את המאמר בפורמט PDF כאן: